רינת, מנכ"לית רשת אופנה ישראלית, הייתה תקועה. "אנחנו מייבאים מסין כבר 10 שנים. המחירים עלו, האיכות ירדה, וזמני האספקה – אל תשאל. אבל אני לא יודעת מה האלטרנטיבה."
התחלתי למפות. לא רק סין – בדקתי יצרנים בטורקיה, פורטוגל, מרוקו, ובנגלדש. לכל מדינה יש יתרונות וחסרונות שונים.
הממצא הראשון: טורקיה מציעה איכות גבוהה יותר מסין, זמני אספקה של 3 שבועות במקום 8, ומינימום הזמנה נמוך יותר. המחיר גבוה ב-15% – אבל כשמחשבים עלויות מלאי ואיכות, זה משתלם.
הממצא השני: מצאתי 4 יצרנים טורקיים שמתמחים בדיוק בסגנון שרינת מייצרת – streetwear איכותי. אחד מהם עובד עם מותגים אירופיים שרינת מעריצה.
הכנתי דוח השוואתי: טבלה של 12 יצרנים פוטנציאליים עם מחירים, MOQ, זמני אספקה, הסמכות, ודוגמאות לעבודות קודמות.
התוצאה: רינת עברה לעבוד עם שני יצרנים טורקיים. איכות המוצרים עלתה, ההחזרות ירדו ב-60%, והיא יכולה להגיב לטרנדים תוך חודש במקום רבעון.
"חשבתי שסין זה גורל. איגור הראה לי שיש עולם שלם של אפשרויות – רק צריך לדעת איפה לחפש."
