מאת איגור יבדוסין, מייסד InfoTarget – מודיעין עסקי, מחקר שוק וליווי יזמים | עודכן: 15/10/2026
אין סכום אחד שמתאים לכל סטארטאפ: התקציב נקבע לפי השלב, סוג המוצר וכמה עבודה המייסדים עושים בעצמם. בשלבי הרעיון והתיקוף ההוצאה העיקרית היא זמן, ובשלבי ה-MVP והפיילוט נוספות הוצאות על פיתוח, ייעוץ משפטי ומחקר. מענקים כמו תנופה של רשות החדשנות – עד 80% מתקציב מאושר – מאריכים את המסלול בלי לוותר על מניות.
התקציב לפי 5 שלבים: מרעיון ועד פרה-סיד
הדרך הנכונה לחשב כמה כסף צריך היא לפרק את הדרך ל-5 שלבים – רעיון, תיקוף, MVP, פיילוט ופרה-סיד – ולשאול בכל אחד מה צריך לקרות כדי לעבור לשלב הבא. כל שלב מסתיים בהחלטה: להמשיך, לשנות כיוון או לעצור. כך לא מממנים פיתוח של מוצר לפני שהוכח שיש לו לקוחות.
הטעות הנפוצה היא לחשוב על ״כמה עולה סטארטאפ״ כסכום אחד. בפועל, הוצאה שנכונה בשלב הפיילוט היא בזבוז בשלב הרעיון. הטבלה מסכמת את מבנה ההוצאות, בלי סכומים – כי אלה משתנים מאוד בין תוכנה, חומרה ומוצר רפואי.
| שלב | השאלה שעליה עונים | על מה מוציאים כסף | מה עושים לבד |
|---|---|---|---|
| רעיון | יש בעיה אמיתית? | כמעט כלום: כלים בסיסיים | ראיונות לקוחות, סריקת מתחרים |
| תיקוף | מישהו ישלם על פתרון? | מחקר שוק ממוקד, דף נחיתה, רישום חברה | ניסוח ההצעה, פגישות עם לקוחות |
| MVP | הפתרון עובד אצל משתמשים? | פיתוח, עיצוב, הסכם מייסדים, ייעוץ קניין רוחני | אפיון, בדיקות עם משתמשים |
| פיילוט | הלקוח מקבל תוצאה עסקית? | התאמות מוצר, ביטוח, חוזים, לעיתים רגולציה | ניהול הפיילוט ומדידת תוצאות |
| פרה-סיד | יש סיפור שמשקיע יממן? | ייעוץ משפטי לגיוס, מודל פיננסי, בדיקות נאותות | מצגת, רשימת משקיעים, פגישות |
על מה משלמים ומה עושים לבד
הכלל הפשוט: משלמים על מה שדורש מומחיות, רישיון או אחריות מקצועית, ועושים לבד את כל מה שדורש היכרות עם הלקוח. הסכם מייסדים, רישום פטנט ובדיקה רגולטורית – לאנשי מקצוע. ראיונות לקוחות, מכירות ראשונות וניסוח ההצעה – רק המייסדים, כי זה הידע שהחברה בנויה עליו.
באמצע יש אזור אפור. מחקר שוק ובדיקת מתחרים אפשר להתחיל לבד, אבל כשההחלטה יקרה – למשל באיזה שוק להתחיל או האם יש מתחרה שכבר רשם פטנט – כדאי להזמין מחקר מקצועי. אותו דבר בפיתוח: אם אין שותף טכנולוגי, פיתוח במיקור חוץ הוא לרוב ההוצאה הגדולה ביותר בשלב ה-MVP, ולכן חשוב לאפיין אותו היטב לפני שמתחילים.
יש גם הוצאות שקל לשכוח: רואה חשבון מהיום הראשון, ביטוח לפיילוט, תרגום חומרים לשוק זר ונסיעות לפגישות עם לקוחות. כדאי להכניס אותן לתקציב כבר בתכנון, ולא לגלות אותן כשהמסלול כבר מתקצר.
איך מענקים מאריכים את המסלול
מענקי רשות החדשנות מממנים חלק מהתקציב בלי לקחת מניות – בתמורה לתמלוגים מהכנסות עתידיות. תנופה מיועד לשלב המוקדם ביותר, ומסלול הפרה-סיד מתאים לחברה שכבר גייסה משקיע פרטי. השימוש הנכון במענק הוא לממן את אבן הדרך הבאה, לא להחליף את הצורך בלקוחות.
תנופה פתוח ליזמים וחברות שהכנסותיהם בשנה האחרונה לא עלו על 200 אלף ש״ח ושגייסו עד 500 אלף ש״ח. המענק מממן עד 80% מתקציב מאושר, עד 200 אלף ש״ח ל-12 חודשים, לתקופה של עד שנה. הוא מכסה אב-טיפוס, הגנת קניין רוחני ופיתוח עסקי ראשוני – אבל לא משכורות ותקורות. בהצלחה משלמים תמלוגים של 3% מההכנסות.
מסלול הפרה-סיד מיועד לחברות שגייסו עד 3 מיליון ש״ח ושהכנסותיהן עד 300 אלף ש״ח. הרשות מממנת 60% מהסבב, עד 2 מיליון ש״ח, בתנאי שמשקיע פרטי מביא לפחות 15% מהסבב המבוקש. לצדם קיים גם מסלול החממות הטכנולוגיות, שמשלב מימון, מקום וליווי – וכדאי לבדוק אותו כשהמוצר דורש פיתוח ארוך.
איך בונים תקציב שמחזיק מעמד
תקציב טוב נבנה מלמטה למעלה: רשימת פעולות לכל אבן דרך, עלות לכל פעולה ומרווח ביטחון להפתעות. לצדו מחשבים שריפה חודשית ומסלול – כמה חודשים הכסף יספיק. בכל סוף שלב בודקים את התקציב מחדש, כי מה שנלמד בשלב הקודם משנה את השלב הבא.
סוג המוצר משנה את התמונה כולה. בתוכנה, רוב העלות היא אנשים וזמן, ואפשר להגיע ל-MVP במעט כסף אם יש שותף טכנולוגי. בחומרה נוספים חומרים, כלים, אבות-טיפוס חוזרים ובדיקות תקינה, וכל טעות בתכנון עולה סבב ייצור נוסף. במוצר רפואי או בתחום מפוקח, הרגולציה עצמה היא סעיף תקציב גדול, ולפעמים היא שקובעת את לוח הזמנים ולא הפיתוח.
כדאי גם להחליט מראש על נקודות עצירה: אם אבן הדרך לא הושגה אחרי שהוצא חלק מוגדר מהתקציב, עוצרים ובודקים מה השתבש לפני שממשיכים להוציא. המשמעת הזו היא מה שמבדיל בין יזם שמגיע לגיוס עם מסלול ועם ראיות לבין יזם שמגיע לגיוס כי נגמר הכסף.
״השאלה הנכונה היא לא כמה כסף צריך כדי להקים סטארטאפ, אלא כמה כסף צריך כדי לגלות אם הרעיון עובד. התשובה לשאלה השנייה כמעט תמיד קטנה בהרבה – ומי שעונה עליה קודם, מגיע לגיוס עם ראיות במקום עם תקוות.״ – איגור יבדוסין, מייסד InfoTarget
לתמונה המלאה של הדרך ראו מפת הדרכים מרעיון למשקיע. לפרטי המענק – המדריך לתנופה של רשות החדשנות, לבניית המספרים – מודל פיננסי לסטארטאפ, ולתכנון השלב היקר הראשון – המדריך ל-MVP.
המדריך אינו ייעוץ פיננסי. תנאי מסלולי רשות החדשנות מתעדכנים – בדקו את הנוסח העדכני לפני הגשה.
שאלות נפוצות
כמה כסף צריך כדי להתחיל סטארטאפ?
בשלבי הרעיון והתיקוף ההוצאה העיקרית היא הזמן של המייסדים, והכסף הולך בעיקר לרישום החברה, לייעוץ משפטי בסיסי ולכלים. ההוצאות גדלות בשלבי ה-MVP והפיילוט, כשצריך פיתוח, מחקר מקצועי ולעיתים רגולציה. הסכום המדויק תלוי בסוג המוצר – תוכנה, חומרה או מוצר רפואי.
האם אפשר להקים סטארטאפ בלי כסף בכלל?
אפשר להתקדם רחוק מאוד בלי הון חיצוני: ראיונות לקוחות, בדיקת מתחרים, דף נחיתה ואב-טיפוס פשוט דורשים בעיקר זמן. בנקודה מסוימת צריך כסף לפיתוח או להגנה משפטית, ואז כדאי לבדוק קודם מענקים שלא דורשים ויתור על מניות.
מה מענק תנופה מממן?
תנופה של רשות החדשנות מיועד ליזמים ולחברות בתחילת הדרך, ומממן עד 80% מתקציב מאושר, עד 200 אלף ש״ח ל-12 חודשים. הוא מכסה אב-טיפוס, הגנת קניין רוחני ופיתוח עסקי ראשוני, אך לא משכורות ותקורות. בהצלחה מחזירים תמלוגים של 3% מההכנסות.
מתי צריך לגייס כסף ממשקיעים?
כשיש הוכחה שמצדיקה את הסכום: לקוחות שמשתמשים, פיילוט עם תוצאה או תיקוף שוק ברור. גיוס מוקדם מדי נעשה בתנאים גרועים, כי אין מה להראות. עד אז עדיף לממן את השלבים הזולים מהון עצמי וממענקים.
רוצים לדעת כמה באמת יעלה השלב הבא שלכם?
InfoTarget מלווה יזמים שלב אחר שלב: בודקת את השוק, המתחרים, ההיתכנות והמשקיעים הרלוונטיים, עוזרת לבנות תקציב לפי אבני דרך ולזהות מסלולי מענקים מתאימים – ומחברת לאנשי המקצוע לביצוע: עורכי דין, רואי חשבון, בתי תוכנה, מעצבים ועורכי פטנטים.
InfoTarget | איגור יבדוסין | 054-4969359 | [email protected] | לתיאום שיחת היכרות
- כמה כסף צריך כדי להקים סטארטאפ (אתם כאן)
חלק א׳ של הסדרה: מפת הדרכים מרעיון למשקיע




