מימון לא מדלל הוא כסף לפיתוח שלא דורש לוותר על מניות – בישראל בעיקר מענקים של רשות החדשנות, ובחו״ל תוכניות כמו EIC Accelerator ו-BIRD. רשות החדשנות מציעה מסלולים לפי שלב: תנופה עד 200 אלף ₪ ליזמים בתחילת הדרך, פרה-סיד עד 2 מיליון ₪ וסיד עד 6 מיליון ₪ כהשלמה לסבב השקעה. במקום מניות משלמים תמלוגים ממכירות, והתנאים משתנים – יש לבדוק אותם באתר רשות החדשנות לפני כל הגשה.
מה המחיר של כסף ״לא מדלל״
מענק לא לוקח מניות, אבל יש לו מחיר: תמלוגים ממכירות המוצר שפותח בעזרתו, חובות דיווח ותנאים הנוגעים לידע שפותח. ההבדל המהותי ממשקיע הוא שהתמלוגים משולמים רק אם יש הכנסות, בעוד שמניות שנמכרו נשארות אצל המשקיע לתמיד. לכן מענק הוא בדרך כלל הכסף הזול ביותר שסטארטאפ יכול לגייס – בתנאי שמבינים את ההתחייבויות מראש.
בתנופה, למשל, התמלוגים הם 3% מההכנסות אם הפרויקט מצליח. במסלולי הפרה-סיד והסיד המנגנון דומה: תמלוגים ממכירות, בלי מניות לרשות. מה שכדאי לבדוק עם עורך דין הוא מה המענק אומר על העברת ידע או ייצור לחו״ל בעתיד – נושא שעולה בכל בדיקת נאותות של משקיע.
שלושת מסלולי רשות החדשנות לפי שלב
שלושת המסלולים המרכזיים ליזמים מסודרים לפי בשלות: תנופה לאב-טיפוס ולהגנה על קניין רוחני, פרה-סיד לחברה שמגייסת סבב ראשון, וסיד לחברה שכבר גייסה ומגדילה פיתוח. בפרה-סיד ובסיד המענק משלים השקעה פרטית, ולכן צריך משקיע כדי להגיש. מסלול החממות הטכנולוגיות הוא אפשרות נוספת, שבה החממה מלווה את החברה ומשקיעה לצד המדינה.
| מסלול | למי | גובה המימון | תנאים מרכזיים |
|---|---|---|---|
| תנופה | יזמים יחידים וחברות צעירות: הכנסות עד 200 אלף ₪ בשנה האחרונה וגיוס של עד 500 אלף ₪ | עד 80% מהתקציב המאושר, עד 200 אלף ₪ ל-12 חודשים (תקציב עד 250 אלף ₪) | אב-טיפוס, קניין רוחני ופיתוח עסקי ראשוני – לא שכר ותקורה; תמלוגים של 3% מההכנסות בהצלחה |
| פרה-סיד | חברה שגייסה עד 3 מיליון ₪ ושהכנסותיה עד 300 אלף ₪ | 60% מהסבב, עד 2 מיליון ₪ (עד 2.2 או 2.4 מיליון ₪ עם תוספות) | משקיע פרטי ב-15% לפחות מהסבב; סבב עד 6 מיליון ₪ ל-36 חודשים לכל היותר; 75% לפחות למו״פ; פעם אחת לחברה |
| סיד | חברה שגייסה עד 15 מיליון ₪ ושהכנסותיה עד 3 מיליון ₪ | 50% מהסבב, עד 6 מיליון ₪ (6.6 או 7.2 מיליון ₪ עם תוספות) | משקיע מוכר ב-15% לפחות; סבב עד 30 מיליון ₪ ל-36 חודשים; שני שלישים לפחות למו״פ |
התוספות בפרה-סיד ובסיד ניתנות למייסדים מקבוצות שהרשות מעדיפה או לחברות באזור פיתוח א׳. הנתונים נכונים לספטמבר 2026; התנאים משתנים מעת לעת, ולכן יש לוודא אותם באתר רשות החדשנות לפני ההגשה.
מעבר לרשות החדשנות: EIC Accelerator ו-BIRD
שני מקורות לא מדללים חשובים נמצאים מחוץ לישראל. EIC Accelerator הוא התוכנית של האיחוד האירופי לחברות עם טכנולוגיה פורצת דרך, וחברות ישראליות יכולות להגיש אליה משום שישראל משויכת לתוכנית Horizon Europe. קרן BIRD מממנת פרויקטי מו״פ משותפים לחברה ישראלית וחברה אמריקאית, ומתאימה כשיש שותף אמריקאי שמביא שוק או הפצה.
בשני המקרים ההגשה תחרותית וארוכה יותר, והיא דורשת להראות לא רק טכנולוגיה אלא גם שוק, שותפים ותוכנית מסחור. מי שכבר עבר את תהליך רשות החדשנות מגיע מוכן יותר.
איך מתכוננים לבקשה שעוברת
בקשה למענק נבחנת בשני צירים: חדשנות טכנולוגית וסיכוי מסחרי. לכן צריך להראות מה חדש לעומת מה שכבר קיים בשוק, תוכנית עבודה ותקציב מפורטים, צוות שמסוגל לבצע, ומחקר שוק שמסביר מי ישלם ולמה. במסלולים המשולבים צריך גם משקיע שמוכן להתחייב, ולכן הגיוס והבקשה מתקדמים במקביל.
- חדשנות: סקירת פטנטים ומתחרים שמראה מה בדיוק חדש – ולא רק ״אין עוד כמונו״.
- תוכנית ותקציב: אבני דרך טכנולוגיות, מי מבצע כל אחת ובכמה, בהתאם למה שהמסלול מממן.
- שוק: גודל שוק מתועד, לקוחות ראשונים ומודל הכנסות שמסביר את התמלוגים העתידיים.
- משקיע: בפרה-סיד ובסיד – התחייבות להשקעה בשיעור הנדרש מהסבב.
״הבקשות שנדחות הן לא אלה עם הטכנולוגיה החלשה – הן אלה שלא הצליחו להסביר מה חדש בהן. בודק שרואה סקירת מתחרים רצינית מבין שהיזם מכיר את השוק, ומקשיב אחרת לכל השאר.״ – איגור יבדוסין, מייסד InfoTarget
למדריך המפורט למסלול הראשון ראו מדריך תנופה של רשות החדשנות, ולתקציב ולתחזית – מודל פיננסי לסטארטאפ. את הבקשה כדאי לבנות יחד עם התוכנית העסקית ומצגת המשקיעים, כי שלושתם מספרים את אותו סיפור.
המדריך אינו ייעוץ פיננסי.
שאלות נפוצות
האם מענק של רשות החדשנות צריך להחזיר?
המענקים אינם הלוואה, אבל ברוב המסלולים משלמים תמלוגים ממכירות של המוצר שפותח בעזרתם. אם אין הכנסות, בדרך כלל אין תשלום. את התנאים המלאים יש לבדוק במסמכי המסלול לפני ההגשה.
האם אפשר לקבל תנופה ואחר כך פרה-סיד?
כן, המסלולים בנויים לפי שלבי התפתחות, וחברה יכולה לעבור ממסלול למסלול כשהיא עומדת בתנאים. מסלול הפרה-סיד ניתן פעם אחת לחברה. כדאי לתכנן את הרצף מראש ולא לבחור מסלול רק לפי הסכום.
האם צריך משקיע כדי לקבל מענק?
בתנופה לא. במסלולי הפרה-סיד והסיד המענק משלים סבב השקעה, ונדרש משקיע פרטי או מוכר בשיעור של 15% לפחות מהסבב המבוקש. לכן הגיוס והבקשה מתקדמים במקביל.
האם חברה ישראלית יכולה להגיש ל-EIC Accelerator?
ישראל היא מדינה משויכת לתוכנית Horizon Europe, ולכן חברות ישראליות יכולות להשתתף בתוכניות שלה, כולל EIC Accelerator. התחרות בינלאומית וההגשה ארוכה, ולכן היא מתאימה בעיקר לחברות עם טכנולוגיה פורצת דרך ושאיפה לשוק האירופי.
רוצים לדעת לאיזה מסלול אתם מתאימים – ומה חסר בבקשה?
InfoTarget מלווה יזמים שלב אחר שלב ומכינה את התשתית שמענק דורש: בדיקת מוכנות למסלולים, מחקר שוק ומתחרים, ניתוח חדשנות מול מה שכבר קיים בשוק ומיפוי משקיעים למסלולים המשולבים. לביצוע אנחנו מחברים לאנשי המקצוע הנכונים: כותבי בקשות למענקים, רואי חשבון ועורכי דין.
InfoTarget | איגור יבדוסין | 054-4969359 | [email protected] | לתיאום שיחת היכרות
- כמה כסף צריך כדי להקים סטארטאפ
- איך מוצאים שותף טכנולוגי (CTO)
- הסכם מייסדים וחלוקת מניות
- חברה ישראלית או חברת דלאוור
- שם לסטארטאפ ובדיקת סימן מסחר
- פיתוח MVP במיקור חוץ
- סטארטאפ חומרה: מאב-טיפוס לייצור
- סדרת ייצור ראשונה למוצר חומרה
- המכירות הראשונות של המייסד ב-B2B
- הזמנת תוכנית עסקית: מה צריך לקבל
- מצגת משקיעים בהזמנה: איך בוחרים ספק
- מימון לא מדלל ליזמים בישראל (אתם כאן)
חלק א׳ של הסדרה: מפת הדרכים מרעיון למשקיע
