חקירות קניין רוחני – מה זה ומדוע צריך את זה?
במרחב העסקי לצד התנהלות קולגיאלית, מוסרית והוגנת קיימים בכל מדינה ובין מדינות חוקים ותקנות השומרות שפעילויות עסקיות ייעשו במסגרת שתאפשר פעילות שלא תחרוג למחוזות שיביאו לפגיעה של חברות.
בתוך הרצון לשמר התנהלות תקינה בעולם העסקי, קיימת התייחסות רחבה בעולם העסקי בכל הנוגע לנושא של קניין רוחני ועל כן יש חברות המבצעות בתחומן פעילות של חקירות קניין רוחני.
מהו בעצם קניין רוחני?
קניין רוחני הינו מושג הכולל בתוכו התייחסות לארבעה סוגים של נכסים בלתי מוחשיים – זכויות יוצרים, סימן מסחרי, פטנטים וסודות מסחריים. דוגמאות לנכסים ומשאבים אלו כוללים, בין היתר, רצועות מוזיקליות, ספרים, יצירות אומנות, המצאות, סמלים, מילים וביטויים המזוהים כמצור מסחרי ועוד.
שמירה על זכות הקניין הרוחני
זכויות היוצרים על יצירה נוצרות מרגע הראשון בו החלה הפעילות שהביא להולדת אותה יצירה. במדינות מערביות רבות קיים כמובן הליך רשמי הנוגע לעניין זכויות היוצרים. אדם היכול להוכיח בפני בית המשפט כי הוא המחבר או הממציא של אותה יצירה יהיה מוגן אודותיה בזכויות יוצרים. החריגים קיימים במקרים ובהם נעשתה יצירה על ידי אדם במסגרת עבודתו כשכיר בחברה. אז זכויות היוצרים, ברוב המקרים, יהיו שייכים לחברה עצמה.
בעולם הכתיבה והספר זכויות היוצרים שמורות כ-70 שנים לאחר מותו של המחבר האחרון. במקרים ובהם זהות המחברים איננה ידועה הגנת זכויות היוצרים נמשכת כ-95 שנים מיום הפרסום הראשון של היצירה או 120 שנים מהיום הראשון בה נוצרה אותה יצירה.
נכסי קניין רוחני בישראל
בישראל יצר המחוקק מספר הגנות משפטיות אודות משאבים רוחניים. כל הגנה משפטית קובעת את התנאים להגנת אותם משאבים, כשההבחנה הגסה מבחינה בין זכויות רשומות שבגינן נדרש רישום על בעלות בכדי לקבל הגנת קניין רוחני עליהם, לבין זכויות שאינן רשומות שעליהן אין צורך ברישום בכדי ליהנות מהגנה של קניין רוחני.
במסגרת הזכויות הרשומות ניתן למצוא פטנטים, זכויות מטפחים (זכויות בתחום החקלאות הנוגעות לרישום תתי מינים של צמחים), עיצוב רשום, סימן מסחרי וכינוי מקור. בזכויות הלא רשומות נכללים זכויות יוצרים, זכויות מבצעים (נוגעים לתחום השירה, משחק, ריקוד וכו'), מוניטין וסוד מסחרי.
חקירה של קניין רוחני
לא פעם קיים חשש של פגיעה בקניין הרוחני – בין אם מדובר על אדם פרטי שנפגע או חברה. על מנת לברר עם הייתה קיימת פגיעה בזכויות יוצרים ניתן להפעיל כמובן חברות העוסקות בתחום חקירת קניין רוחני. אלו יסייעו לכם לבחון ולחשוף האם נעשה גניבה של הקניין הרוחני וזאת בהתאם לחוקים והתקנות הנהוגים באותה מדינה.
חקירה גלויה או סמויה
חקירה אודות גניבה או שימוש בקניין רוחני יכולה להיעשות באופן גלוי וסמוי. במקרים רבים שימוש בקניין רוחני ללא אישור של היוצרים נעשה באופן גלוי שאינו משתמע לשני פנים. למשל, גוף תקשורת אשר עושה שימוש בתמונות וצילומים של גוף תקשורת אחר, כשחומרים אלו מוגנים תחת זכויות יוצרים. השימוש, ללא אישור, נעשה באופן גלוי כשאותם תמונות וצילומים נראים לכל בפלטפורמות הפרסום השונות של אותו גוף תקשורתי. כאן חקירת הקניין הרוחני סביר להניח שתהה קלה ופשוטה ולא תצריך משאבים רבים. במקביל, תצטרך אותה חברת תקשורת, שבחומרים שלה נעשו שימוש ללא רשות, להתחיל בהליך השמור לעורכי דין העוסקים בתחום הקניין הרוחני.
חקירה אחרת של קניין רוחני יכולה להיעשות כמובן באופן סמוי. גניבה או שימוש של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים יכולה להיעשות לאורך זמן מבלי שהצד הנגזל מודע לכך. דוגמה לכך ניתן לראות במקרים ובהם נעשה שימוש ברעיונות ודרכי עבודה פנים ארגוניים, כשרעיונות אלו מוגנים תחת ההגדרה של קניין רוחני. על מנת שנוכל לוודא שאכן נעשתה כאן הפרה ופגיעה בקניין הרוחני נצטרך להפעיל חקירה סמויה כנגד המסגרת בה אנו חושדים. דרכי הפעולה יכולים לכלול הטמעה של עובדים באותה חברה או כל אקט אחר שיש בו לנדב מידע האם נוצרה כאן הפרה של קניין רוחני.
חקירה במרחב הדיגיטלי
על מנת להגיע לתבונה האם נעשתה גניבה של קניין רוחני וזכויות יוצרים יש פעמים והחקירה תצריך פעילות רחבה במרחב הדיגיטלי. כאן תצטרכו לגייס אליכם מומחים מתחום המחשוב אשר יוכלו לזהות במחשכי הדיגיטל האם בוצעה במסגרתכם גניבה של חומרים ויצירות המוגנים בקניין רוחני ובמקביל לנסות ולאתר האם אותם חומרים או רעיונות מקבלים ביטוי במקומות אחרים.
חקירה במרחב הדיגיטלי יכולה לא פעם להיות סיזיפית ומאתגרת ולא תניב תוצרים מיידיים גם כשאתם בטוחים שהקניין הרוחני שלנו נגנב ונפגע. עדיין, אותה חקירה משמעותית וחייבת להיעשות על מנת להוכיח ברמה המשפטית את אקט הגניבה עצמו. אקט שיוכל להדוף טענות מנגד כי לא נערכה כל גניבה והטענות לגניבה ושימוש בקניין הן ללא כל יסוד.
הטמעת שיתוף פעולה בין החוקרים לאחראים עם הנושא המשפטי
חקירת קניין רוחני חייבת להיעשות יד ביד עם גורמים מעולם המשפט. זאת כדי שאותה חקירה תביא לתוצרים מדויקים ברמה המשפטית איתם יהיה ניתן להצליח בתביעת הצד שמנגד ובמקרה הצורך להצליח ולשכנע את בית המשפט בביצוע של לא כדין של גניבת קניין רוחני והפרה של זכויות יוצרים.
חברה שהחלה בתהליך של חקירת קניין רוחני חייבת מהרגע הראשון לשלב לאותה חקירה צוות של עורכי דין ומשפטנים להם הידע והניסיון בכל הנוגע לזכויות קניין רוחני וזכויות יוצרים. עבודת צוות החקירה יחד עם אותם עורכי דין ומשפטנים תאפשר לכולם למצות בצורה המדויקת ביותר את התוצרים שיוכיחו את אותה גניבה.
על צוות עורכי הדין והמשפטים להדריך באופן מדויק את צוות החקירה אלו תוצרי חקירה הם המשמעותיים ביותר. האם, למשל, כדאי לעשות שימוש בהאזנות, מתי אותן האזנות ייחשבו לקבילות במסגרת החוק, מה חשוב שיישמע באותן הקלטות ועוד. מיקוד זה משמעותי לתוצאה הסופית – האם גם החוק הישראלי ובית המשפט יבין שנעשתה כאן חריגה ועבירה על החוק בתחום הקניין הרוחני, ובהינתן שנעשתה כזו חריגה – נזכה לפיצוי הולם.
נסו, אם הדבר אפשרי, לאתר חברה הפועלת במסגרת חקירות של קניין רוחני שלה שיתוף פעולה רחב עם משרד עורכי דין המתמחה בנושאים אלו. בסיס שיתוף הפעולה בין השניים יבטיח לכם צוות מהוקצע, מדויק ויעיל יותר וזאת לעומת האפשרות של חיפוש של שני מסגרות אלו שטרם עבדו יחד בעבר והם מתקשים, גם לאחר זמן מה, למצוא שפה משותפת. מה שכמובן עלול לפגוע בחקירה.
האם כדאי ליידע כשאנו עורכים חקירת קניין רוחני?
בעולם העסקי חלק מהפעולות שנבחר לעשות ולהצהיר עליהן מהוות מסר שלו משמעות רבה. במקרה ובחרנו לפעול ולערוך חקירה של קניין רוחני חשוב לשאול עצמנו האם כדאי להצהיר ולדאוג שאותה חקירה פעילה תגיע לאוזניהם של אלו שאנו חושדים בהם.
מקרי עבר מלמדים ששימוש בטקטיקה זו בשלבים מוקדמים של חקירה הניבה תוצאות חיוביות שחסכו עמל, יזע וכסף רב. חברות שנחשדו בגניבה ושימוש של קניין רוחני נלחצו מהעובדה שמתרחשת כנגדם חקירת קניין רוחני ופעלו ביוזמתן לחדול באופן מידי באותו שימוש קניין רוחני. זאת ועוד, לצד הפסקת השימוש באותו קניין ניאותו אותן חברות להציע פיצוי כספי הולם כשרצונן שאותה חקירה תחדל.
