אנו חיים כבר זמן רב בתקופה של התפוצצות מידע, הגדל בטור מאריכי מדי יום, חודש ושנה. מצד אחד, המידע הנרחב מאפשר לכל אחד מאיתנו, אדם מהשורה או מידען מקצועי, לקבל נתונים רבים ומענה לשאלות המעסיקות אותנו – כפי שלא היה מעולם בעבר. מצד שני, שיעור לא מבוטל מהמידע הזה מוטל בספק, בין אם הוא מוטעה ולא מדויק בשגגה או בכוונת מכוון. אז איך מגיעים בתחילתו ובסופו של דבר אל מידע אמין, ואיך מזהים ונמנעים ממידע מטעה? על כך בשורות הבאות.
דונאלד טרמפ, נשיא ארה"ב לשעבר, הגדיר את העידן הנוכחי כעידן ה- "פוסט אמת", והממשל שלו גם חתום על מונחים דומים כמו "אמת אלטרנטיבית". ואולם, כל מי שעיניו בראשו יודע היטב שהאינטרנט והרשתות החברתיות מהווים כר פורה להטעיות תמימות ומכוונות מזה זמן רב. לא צריך להיות גאון גדול על מנת להבין שחברות וארגונים נעזרים ברשת על מנת לקדם את האג'נדה והמטרות שלהם, יימנעו מפרסום מידע מדויק שיפגע בהם, יקדמו מידע מחמיא להם גם אם אינו מהימן, ואין זה משנה אם המטרה היא פוליטית, עסקית או אחרת. לכך מצטרפים כמובן אינספור אתרים שפשוט מפרסמים מידע חלקי, לא בדוק ולא מספיק רציני.
אז איך מתמודדים עם בעיית המידע?
בעיית המידע המטעה נכונה לגבי כל אדם המעוניין להתעדכן במה שקורה, לגבש את עמדותיו ותפיסת עולמו, לקנות מוצרים וכן הלאה. יחד עם זאת, כאשר מדובר בעבודת מידענות הדברים נכונים שבעתיים, שכן מטרה עליונה של המידען היא להגיש ללקוח נתונים, ידע ומסקנות בעלי מהימנות אופטימאלית, אשר ישמשו לקבלת החלטות ולצעדים אופרטיביים ברמה הגבוהה ביותר של ביטחון.
אז בתור התחלה, כלל האצבע הוא להתייחס בספקנות לכלל מקורות המידע. נכון שישנם מקורות אמינים יותר מאחרים, אך אפילו לגביהם יש לקחת בחשבון את האפשרות לטעויות. לכן אין לוותר על התקדמות הדרגתית ולא לקצר דרך ולקבל מידע כמובן מאליו. יש לבצע הצלבות בין מספר מקורות מידע, להשוות ביניהם ולבחון האם ומדוע קיימים פערים. בשום אופן אין לבסס מסקנות על מקור מידע אחד ויחיד. ובמקביל, תמיד כדאי לתת עדיפות למקורות יותר מהימנים ואמינים, למשל מאגרי מידע ממשלתיים בניגוד לרשתות החברתיות.
מעבר לכך, יש לזכור כי לאחר פרסום המידע המקורי ברשת הוא עובר גלגולים רבים, כאשר אנשים וחברות עושים בו שימוש לצרכיהם, מעוותים אותו במכוון או מציגים אותו באופן חלקי או שגוי. לכן, כאשר נתקלים במידע במאמר כזה או אחר, יש לנסות ולהבין מהיכן הוא הגיע, כיצד הגיע אליו המחבר, ולחתור אל המקור האמיתי שבו הסיכוי להשיג מידע שלם ואמין הוא הגבוה ביותר.
מלבד זאת, יש לבחון היטב מיהו בעצם מחבר המאמר והיכן הוא מתפרסם. האם האתר שבו התוכן מפורסם הינו אובייקטיבי ונטול אג'נדות? האם הוא מוכר ומוערך בתחומו? האם מדובר באתר תדמית או שיווקי, או באתר שיש לו ספונסר מסחרי או פוליטי? מה יכולה להיות המטרה העומדת מאחורי המאמר, והאם המחבר הינו בעל מומחיות בנושא? בנוסף, יש לבחון האם המידע שנמסר בפרסום עולה בקנה אחד עם מה שכבר התגלה במחקר שבוצע, ואם הוא מנוגד לו – מדוע?
כמובן שיש גם לבחון האם מדובר במקור מידע רציני מבחינת תכניו, למשל האם הוא מיועד לקהל הרחב או למביני דבר בתחום. יש לוודא שהתוכן באמת רלוונטי ומשלים ידע או הצלבות הנדרשות לאימות והגדלת המידע הנדרש למחקר הספציפי. ולא פחות חשוב, לבחון את תאריך הפרסום ולהיעזר בכלים של מנועי החיפוש לפי זמנים, על מנת לוודא שאכן מדובר במידע עדכני. יש לזכור כי המידע ברשת משתנה ומתעדכן כל העת, שכן אנו חיים בעולם דינאמי ומהיר, ולכן אפילו מידע שהיה נכון בשעתו עשוי להתגלות כשגוי זמן מה לאחר מכן.
לפרטים נוספים בנושא הנכם מוזמנים לפנות אל חברתנו בטלפון 072-3972012.
