בעידן שבו פייק ניוז ודאטה מוטה מקשים על יכולתנו לבדל את האמת מהשקר ואת העובדה מתוך נתונים שבסיסם בדיס-אינפורמציה מכוונת; כשאנחנו מוצפים בחומרים והמידע מכפיל את עצמו מדי דקה – היכולת להעריך את איכות המידע שברשת ואת אמינותו היא אתגר אמיתי.
הקלות שבה אפשר להעלות כל מידע, לבנות אתר, להפיץ אותו להמונים או ולקדם בעזרתו כל אג'נדה, היא כה רבה, עד שאי-אפשר להסתמך על מידע מקרי כדי לקבל החלטות נכונות.
אז מה רצוי לעשות כדי להבטיח איסוף מידע אמין מהרשת:
1. להצליב מקורות – לא מספיק שבדקנו את המידע במקור אחד, חשוב לבדוק כיצד הוא מוצג במקורות מידע נוספים כדי לוודא שלא הסתמכנו על מקור ביניים שהציג לנו תמונה מגמתית של הנתונים.
2. לבדוק את זהות הכותב – האם שמו מוזכר בכתבה/במאמר שקראנו? האם יש פרטים נוספים לגבי רמת המומחיות שלו בנושא (רקע מקצועי, השתייכות ארגונית, השכלה ועוד)? חשוב גם לבחון אם יש פרטים ליצירת קשר או לינק לאתר של המחבר או לפרופיל שלו ברשת חברתית. אל תתעצלו לבדוק על אודותיו ולחפש מאמרים נוספים שכתב.
3. חשיבה ביקורתית – עלינו לשאול את עצמנו מהם המניעים של כותב המאמר ומה המטרה שהוא רוצה להשיג? האם להעביר ידע או ללמד? להסביר ולהעשיר את הידע המקצועי? לשכנע או למכור מוצר במסווה?
4. למי המאמר פונה – מי קהל הידע הפוטנציאלי שפריט המידע מיועד לו: האם הציבור הרחב? אנשי מקצוע? קהילה של חוקרים ומומחים?
5. אובייקטיביות – בדקו אם המאמר נכתב מתוך עמדה נטולת פניות ואובייקטיביות או מתוך אינטרס כלשהו? האם התוכן מגובה בנתונים מספריים ובמקורות נוספים ברי-סמכא? האם המחבר משתמש בשפה מעוררת אמוציות? האם המחבר מזוהה עם מוסד או עם ארגון שלהם אג'נדה כלשהי?
6. אמינות – האם מקורות המידע במאמר ניתנים לאימות ובדיקה דרך הפניות למקורות בעלי אמינות גבוהה (כמו מקורות ממשלתיים, ציבוריים או אקדמיים)? האם אפשר לאמת את המידע מול מקורות אנושיים יודעי דבר ובלתי תלויים? האם המידע עבר ביקורת עמיתים כשלהי או צוות עריכה (peer review)?
7. עדכניות – האם מצוין תאריך הפרסום של החומרים? האם האתר שבו התפרסם המידע מתעדכן לעיתים קרובות?
