כידוע, המדיה הדיגיטלית מתפוצצת ממידע, ובכמה קליקים אפשר לקבל המון אינפורמציה. יחד עם זאת, המטרה של מידענות מקצועית אינה רק לקבל מידע גולמי כמענה לשאילתות חיפוש אלא לאתר את המידע הערכי, כזה שניתן להפיק ממנו באמת תובנות ומסקנות, שיהווה כר לקבלת החלטות ומכאן לביצוע צעדים בשטח.
בדיוק מהסיבה הזו, עבודתם של מידענים מקצועיים אינה מתחילה ונגמרת באיסוף המידע. אמנם, תהליך האיסוף הוא משימה מורכבת וחשובה בפני עצמה, ומידענים מבצעים אותה עם מאגרים וכלים שלרוב אינם ידועים לאנשים מן השורה. ואולם, לא די בכך. עבודת המידענות כוללת גם ניתוח ועיבוד של המידע המתקבל עם שיטות שונות, על מנת שבסופו של יום ניתן יהיה להגיש ללקוח דו"ח המעניק מענה אמיתי לשאלות המעסיקות אותו.
העבודה עם שיטות ניתוח אלו מצריכה הכשרה והבנה מעמיקה. עקב מורכבותן, במאמר אחד לא נוכל לסקור את כל השיטות העומדות לרשותם של מידענים מקצועיים. ואולם, על מנת לסבר את האוזן נביא במאמר הנוכחי סקירה של 3 שיטות ניתוח מידע בולטות:
ניתוח SWOT – Strength, Weakness, Opportunity, and Threat
ניתוח SWOT עוסק בחוזקות, חולשות, הזדמנויות ואיומים על מנת לאמוד את הכוח התחרותי של חברות וארגונים לצורך היערכות אסטרטגית, הן כיום והן בעתיד. מטרתו של הניתוח היא לאפשר ללקוח לקבל תמונה ריאלית, עובדתית ומציאותית המבוססת על נתונים ממקורות מידע פנימיים וחיצוניים.
כאמור, כל ניתוח SWOT יתבסס על 4 קטגוריות. קטגוריות החוזקות עוסקות במה שהחברה מזמינת הניתוח מצטיינת בו ובמה שמבדיל אותה ממתחרים כגון בסיס נאמן של לקוחות, כוחו של המותק, טכנולוגיות ייחודיות וכן הלאה. לעומת זאת, קטגוריית החולשות מתייחסת לחסמים המונעים מהחברה לממש את הפוטנציאל שלה, במה שדרוש שיפור כגון התחייבויות כספיות שמעיקות על התזרים, בעיות בשרשרת האספקה, בעיות מיתוג וכדומה. קטגוריית ההזדמנויות עוסקת בגורמים חיצוניים התורמים ליתרון התחרותי של החברה, ובאותו האופן קטגוריית האיומים עוסקת בגורמים שעלולים לפגוע בה – החל בנסיבות פוליטיות ועד לשינויי מיסוי.
הניתוח מתחיל בהעלאת שאלת או שאלות המחקר, כגון האם כדאי להיכנס לשוק חדש, להכניס מוצר חדש וכן הלאה. לאחר מכן מבצעים את איסוף המשאבים תוך הבנת מקורות המידע הרלוונטיים והקיימים, שהינם כאמור פנימיים וחיצוניים לחברה. אכן, ניתוח SWOT מצריך לא פעם התגייסות גם מצד בעלי התפקידים בחברה, אשר יוכלו לספק את המידע הדרוש, כגון מנהלי מכירות וייצור.
מטבע הדברים, שלב איסוף המידע שמגיע לאחר מכן הוא הממושך ביותר, ולאחר האיסוף מבצעים חידוד של הנתונים והתובנות שעלו מהם. כעת מגיע השלב האחרון שהוא יצירת תוכנית המתייחסת לכלל המרכיבים ונותנת מענה למטרת המחקר המקורית. למשל, החלטה לדחות את היציאה עם מוצר חדש לשוק לאור שרשרת אספקה מוגבלת, עלייה במחירי חומרי הגלם ואי וודאות לגבי הביקוש החזוי למוצר, כלומר חולשות שהינן משמעותיות יותר מחוזקות והזדמנויות שהתגלו.
לניתוח SWOT יש יתרונות מגוונים, ובהם הפיכה של בעיות מורכבות לפשוטות יותר לניהול, כיסוי של גורמים חיצוניים שאינם נתונים בשליטת החברה, היכולת ליישמו לגבי שורה ארוכה של שאלות עסקיות, הקטנת הסיכון להטיות עקב הסתמכות על מקורות מידע בודדים, ועוד.
ניתוח PEST – political, economic, social and technological
ניתוח PEST מהווה הערכה של גורמים פוליטיים, כלכליים, חברתיים וטכנולוגיים העשויים להשפיע על עסק כיום ובעתיד. המטרה שלו היא לסייע לחברה לקבל הבנה טובה יותר של תחום הפעילות, וכיצד היא יכולה להיערך לשינויים בו. כפי שניתן לראות, גם ניתוח זה כולל 4 קטגוריות וכל אחת מהן מכילה תתי נושאים רבים. לדוגמא, קטגוריית הפוליטיקה מתייחסת אל זכויות קנייניות, תקנות תעסוקה ומיסוי, יציבות פוליטית ועוד. הקטגוריה הכלכלית עוסקת למשל בשיעור האינפלציה, שער הריבית, מדיניות הבנק המרכזי, רמת האבטחה, זמינות האשראי, התוצר המקומי הגולמי, שיפור או ירידה בכלכלה וכדומה.
הקטגוריה החברתית עוסקת בסביבה החברתית – פיננסית של השוק, למשל מידת הפרודוקטיביות של כוח העבודה, טרנדים ואומנות של צרכנים, חלוקת העושר ועוד. לבסוף, הקטגוריה הטכנולוגית עוסקת למשל בכניסה של בינה מלאכותית לשוק, רובוטיקה ואוטומציה, הגנת מידע ואבטחת סייבר, חדשנות, עבודה מרחוק ועוד. ושוב, לאחר איסוף הנתונים הרלוונטיים וחידודם, ניתן להמשיך לבניית תוכנית המעניקה מענה לשאלות שלשמן נערך המחקר.
כפי שניתן לשים לב, הבדל משמעותי בין ניתוח PEST לניתוח SWOT הקודם, הוא שכאן מתמקדים רק בגורמים חיצוניים ולא פנימיים לחברה. היתרון של ניתוח זה הוא קבלת הבנה לגבי גורמים בעלי השפעה שלילית או חיובית על החברה, שלעולם אינה פועלת בחלל הריק. הוא מאפשר לתכנן אסטרטגיה יותר אפקטיבית לטווח הארוך ומונע הפתעות לא נעימות, תוך היערכות נכונה לשינויים בשוק, מניעת אובדן לקוחות והכנסות, ויצירת או שימור יתרון על פני מתחרים. בתוך כך, ישנה יותר היכרות עם סכנות ואיומים פוטנציאליים ולכן ניתן להתמודד ואף להימנע מהם, ומאידך יותר הבנה לגבי הזדמנויות עסקיות שניתן לנצלן.
מודל 5 הכוחות של פורטר
על פי המודל הזה ישנם 5 כוחות המעצבים את התחרות ואליהם צריכים להתייחס בבניית אסטרטגיה עסקית. גם כאן מדובר בכוחות פנימיים כגון ספקים ולקוחות, ובכוחות חיצוניים כגון מתחרים קיימים וחדשים ומוצרים חלופיים. הכוח הראשון הינו איום חדירת מתחרים חדשים בהתאם לגודל, למידת הביקוש, לעלויות שינויים טכנולוגיים, לגובה ההשקעה הנדרשת כדי להיכנס לענף, ולשורה של פרמטרים נוספים. הכוח שני הוא מוצרים (או שירותים) חלופיים בשוק.
הכוח השלישי הינו כוח המיקוח של הלקוחות, למשל כוח חלק חלש כאשר ישנה רמת הכנסה גבוהה וניתן לשלם יותר על מוצרים, או כוח חזק כאשר ישנם מוצרים דומים רבים בשוק ולכן הלקוח ינצל את התחרות בענף. הכוח הרביעי הוא הספקים, אשר כוח המיקוח שלהם משתנה בהתאם לייחודיות המוצר שלהם, מידת התלות של החברה בהם, מידת התחרות בין ספקים, וכדומה. לבסוף, הכוח החמישי הוא התחרות בין מתחרים קיימים, למשל בשוק ריכוזי ישנה תחרות מועטה ולהיפך. השילוב בין חמשת הכוחות האלו שמדורגים על טווח של "עדין – עז", מאפשר לבחון את מצבן של חברות בענף, והוא לא פעם מלווה בניתוחים אחרים כמו SWOT.
לפרטים נוספים בנושא הנכם מוזמנים לפנות אל חברתנו בטלפון 072-3972012.
